הצחקוק הרך והעדין שלה מהדהד.
ידיי מושטות, מגששות באפלה, תרות אחר גופה. הן נוגעות במשהו, דש חולצתה. אני מושך אותה אליי, עוטף אותה בזרועותיי. הצחקוק הזה שוב, שדומה באופן כואב לצחקוק אחר, שלא שמעתי כבר שנים. היא גם בערך באותה גובה, ישבנה לוחץ בדיוק כנגד המפשעה שלי.
כפות ידיי מונחות על בטנה, תופסות, מלטפות, מחליקות מטה על עורה הרך. היא נושמת נשימה עמוקה. היא אפילו מריחה דומה לה, אבל לא בדיוק אותו הדבר. ריח מתוק, פירותי.
היא מצחקקת שוב. בחשכה המוחלטת הזאת, אינני יכול שלא לראות את החיוך, זה שלא ראיתי שנים.
שאלתי אותה אם אני יכול לקרוא לה בשמה. אתה יכול לקרוא לי איך שאתה רוצה, אדוני, היא השיבה. בלי אדוני הערב, אמרתי.
סובבתי אותה אליי, בחשכה, ונישקתי אותה ברכות. נשארתי שם, סנטימטר או שניים מהשפתיים שלה. התקרבתי כאילו לנשיקה נוספת, אבל חזרתי. התגריתי בה, כמו שהיינו מתגרים זה בזו.
היא ירדה על הברכיים, אך עוד לפני שהספקתי להקימה, כבר הרגשתי את הלשון שלה מלקקת במקום שהיא אף פעם לא הייתה מלקקת, ואז אומרת משהו שהיא אף פעם לא הייתה אומרת.
היא הכניסה את הזין שלי עמוק לפה. תפסתי את השיער שלה חזק.
פתאום היא הוציאה אותו ואמרה "התגעגעתי לטעם של הזין שלך".
"הרשיתי לך להוציא את הזין מהפה, זונה?"
"לא, אדוני" היא אמרה, מצחקקת, והכניסה אותו בחזרה.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
